מחקתי 30% מהשירים שאני מאזין להם בשביל פוקוס.
מחקתי 30% מהשירים שאני מאזין להם בשביל פוקוס.
לאורך השנים אנחנו אוספים הרבה שירים וחוויות בונות.
נובע מכך שאנחנו אנשים שונים היום מאשר שהתחברנו לאותו שיר בתיכון.
לרוב אנחנו משאירים את אותם השירים סביבנו עקב נוסטלגיה.
אבל מה אם הנוסטלגיה הזו בולמת אותנו מלהתקדם?
לדוגמא:
שירי הרוק מתקופת האימו שלי בתיכון.
שירי אהבה כוזבת מהצבא.
לא ממש מתאימים לי עכשיו באימון, רכבת או סשן עבודה.
התוצאה?
פוקוס, עקביות וקלילות.
מה יותר כיף מלכתוב קוד? למחוק קוד.
התחושה הנהדרת שאחרי refactore יעיל שמשפר קריאות, תחזוקה, סיבוכיות.
לרוץ מהר וקליל יותר עם פחות משקולות או חסמים בדרך.
בפרויקט סוף בתואר אני ממש מודה לעצמי על ארכיטקטורה נקייה מוקדמת.
אילו סינונים הועילו לכם/ן לאורך השנים?
Originally posted on LinkedIn — join the discussion and share your thoughts in the comments.