הניסיון הזה לא יכנס לקורות החיים שלי.
הניסיון הזה לא יכנס לקורות החיים שלי.
יש תעודות שאי אפשר לפרסם.
פרויקטים שניהלתי שלא יופיעו באף פורטפוליו.
אחריות גדולה שלא תתועד בשום ביקורת ביצועים.
אני מודה על הזכות להיות אקטיבי בהגנה על שמי המדינה והיקרים שלי.
זה מדהים איך 12 הימים של הלחימה מרגישים כמו 3 חודשים, שנוספו כמובן לימים שקדמו להם.
לא הייתי במערכה הזו לבד:
- העמיתים למשימה שעבדנו כתף אל כתף בין הטילים מסביב לשעון.
- מקום עבודה מדהים Aqua Security שהכיל ואפילו שלח אוכל חם לתמוך בעורף הפרטי שלי.
- הסגל ב-Braude Academic College שנתנו מענה לסטודנטים שבמילואים.
- השותף בתואר Eldar Gafarov שלקח על עצמו כי אני הייתי לא זמין בדרום.
- ארוסתי, שאת הערכה האדירה שלי אלייה לא אוכל לתאר בפוסט ה-1 הזה.
אומרים אצלנו "אנחנו אלו שסוגרים את האור אחרונים".
איך אני אחזור לשגרה של עבודה חדשה, מבחנים והגשות פרויקטים בתואר?
בטח בדיליי מסוים משאר המשק והסטודנטים?
אני לא יודע.
אבל זה לא יעצור אותי.
יש ניסיון שלא רואים בקורות החיים.
אבל זה לא אומר שזה לא קרה.
איזה ניסיון המקצועי שלכם/ן נשאר מאחורי הקלעים?
אבל עיצב את מי שאתם/ן היום?
Together We Stand | Partners In Peace | Brothers In War
עם ישראל חי. 🚀 🦁
Originally posted on LinkedIn — join the discussion and share your thoughts in the comments.